<h1>פירוש לרבינו שלמה צרפתי על נדרים</h1>
<h2>דף ב.</h2>
כינוי נדרים הני דקתאני לקמן האומר קונם קונח קונס הרי אילו כינויין לקרבן דאי אמ' בהני הרי זה קונם או קונס או קונח הוי עליו קדושה וכמאן דאמ' הרי זה נדר וכן בכל דבר שאמר קונם זה עלי יאסר עליו כמי שאמר נדר זה עלי. וכינוי חרמים כחרמים הני דמפרש חרק חרך חרף. והתם נמי מיפרש כינויי שבועות וכינויי נזירות. ואילו הן ידות מודרני ממך כול' שאם אמר באחד מכל אילו הלשונות הרי זה יד לנדר אע"ג דלא אמ' בלשון נדר ממש. דהינו נדר ממש. נדר שאני אוכל לך משלך כיון דאמ' ידות נמי כמאן דקאמ' נדר עצמו להכי קארי ליה ידות דדאמי כמי שאוחז הכלי בבית יד שלו ומעלהו דאמי כמי שאוחז בגוף שלו אף הכא נמי כיון דאמ' מודרני ממך אע"ג דלא מסיק לכוליה דיבוריה דלא קאמ' שאני אוכל לך דאמי... אסקיה והאוי קבלת נדר. מאי שנא גבי נזיר במסכת נזיר דלא קתאני לכולהו כינויין לא דנדרים ולא דשבועות אלא כינויי דנזיר לחוד והכא קתני לכולהו כינויין משום דנדר ושבועה כתיבן תרתי בהד[די] בחד קרא דכת' איש כי ידור נדר ליי' או השבע שבועה ואגב דתני תרתי דכתיבי בהדדי ומפרש לכינויין דידהו קא מפרש לכולהו כינויין וליכתוב כל כינויי שבועות בתר כל כינויי נדרים כי היכי דכתיבי בקרא גבי הדדי אלא תנא הני תרתי בהדדי דקאסר עליה חיפצא (אבל שבועה כי קאמ' שבועה שאיני אוכל) ככר זה נדר עלי שאיני אוכל לך. וכן ככר זה עלי דקאסר עליה חיפצא אבל שבועה כי אמ' שבועה שאיני אוכל ככר זה וכן הריני נזיר שזה איש פל' קאסר עליה (עליה) חיפצא. פתח בכינויין ותו ידות אינאשי דלא קתני להו דהכי איבעי למיתני.0...
